עובד המשרד דפק קלות על הדלת של מנהל האגף הבכיר. "שלום אדוני .תודה שפינית מזמנך עבור הפרויקט בכזאת דחיפות. אני זקוק לעזרה."
מנהל האגף היה מרוצה מהכרת התודה על פינוי זמנו החשוב. "אין בעיה, עובד משרד זוטר. אני רוצה להזכיר לך שאני מנהל התחום, ויש בידי סמכויות נרחבות. אני יכול, למשל, להקצות עוד משאבים לטובת הפרוייקט שלך אם רק ארגיש שהדבר מוצדק."
"כן ,אדוני", השיב העובד, "נתקלנו בבעיה חמורה. נראה כי המדפסת הראשית חדלה מלעבוד. על הצג שלה מופיעה הודעה המציינת כי נגמרו הדפים במחסנית. מה אנחנו יכולים לעשות בעניין?"
מנהל האגף הבכיר השתהה קלות לפני שהשיב. "תראה, עובד משרד, הניסיון רב השנים שלי בעבודה משרדית חשף אותי למגוון גדול של בעיות ותקלות. ניחוש מושכל שלי הוא כי נגמרו הדפים במדפסת. אני מציע שתנסה להכניס חבילת דפים למדפסת ותעקוב אחר ההשפעה."
"תודה רבה לך", מיהר העובד לענות, "אין ספק שהניסיון שלך תורם לנו רבות."
"רק רגע", קפץ המנהל ממקומו. "עכשיו, כשאני חושב על זה, נדמה לי שכבר דיברנו על הבעיה הזאת בעבר... כן. אני די בטוח. גם בשבוע שעבר נגמרו הדפים במדפסת והנחיתי אתכם כיצד לפעול. מה קורה כאן, עובד משרד זוטר?"
"המממ... נראה לי שתפסת אותי", השיב העובד.
"תפסתי אותך במה?"
"המצאתי את הכל .לא נגמרו הדפים במדפסת."
"מה? למה? מה זה נתן לך?" המנהל הבכיר נראה מבולבל עד מאוד.
"תראה, אדוני, זה או שאני אמציא בעיות שיעכבו את הפרוייקט, או שאתה תעשה את זה."