אתר הברכות השלם - החזון

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה מתרחשת לנגד עינכם: רווק בן 26 מחליט לשלוח לאמא שלו פרחים לרגל יום ההולדת שלה. הוא רוצה לשמח אותה ולגמול לה על שנים של טיפול במסירות אין קץ. אלא שאז הוא מתחיל את השיחה הבאה עם המוקדנית, שמובילה אותו עד מהרה לתהום הגדולה:

​

מוקדנית: מותג שם חנות הפרחים שלום, מדברת לילך, איך אפשר לעזור?

​

צעיר בן 26: היי, אני רוצה לשלוח פרחים לאמא שלי. היא גרה ברחוב בן אליעזר 20. תוכלו לעשות את זה עוד היום? אני פשוט שכחתי...

​

מוקדנית: רק רגע, אדוני. אתה חבר מועדון אצלנו?

​

צעיר בן 26: לא... אני... זאת פעם ראשונה.

​

מוקדנית: אתה רוצה לשמוע על התנאים הנהדרים שאנו מספקים לחברי מועדון?

​

צעיר בן 26: לא, אני רוצה להזמין פרחים לאמא שלי.

​

מוקדנית: על אילו פרחים חשבת (המוקדנית אמרה במקור על איזה פרחים חשבת)?

​

צעיר בן 26: לא יודע.

​

ובכן, השיחה הזאת תימשך עוד שעות ארוכות. הצעיר יאלץ להחליט בין ורדים לפרחי לילך, בין צבע אדום ללבן, הוא יאלץ לבחור את גודל הזר וגם את שיטת המשלוח. כל כך הרבה החלטות תלוונה אותו, וכל זאת לפני שהוא הגיע להחלטה החשובה מכל: הברכה. ברור ונהיר לכל שהברכה מייצרת אצל האם האהובה הרבה יותר משמעות מאשר סוג הזר או המשלוח. אבל לצעיר בן ה- 26 כבר אין כוח. נשבר לו. הוא ממש רוצה לסיים את השיחה.

​

ולכן כל התהליך שהצגתי כאן אינו הגיוני ואינו מותאם לשנות האלפיים. מה היה קורה, קוראים יקרים, לו את ההזמנה היה מתחיל האיש הצעיר דווקא באתר הברכות השלם? מה היה קורה לו היה בוחר את המילים המרגשות ביותר שמייצגות את מה שהוא מרגיש, ואחר כך היה נותן למוקדנים השונים לקבל עבורו את ההחלטות הלא חשובות, כמו צבע הפרחים, סוג הפרחים, והקישוטים הנלווים?

​

בעולם כזה, שבו צעיר בן 26, רווק, שאין לו מושג מהחיים לגבי עיצוב פרחי נוי, היה מצליח לבצע את המשימה בצורה איכותית, מרשימה, מרגשת ומקצועית, כזאת שתשאיר לו גם טעם טוב לעוד שנים ארוכות, אמהות היו מקבלות הרבה יותר משלוחי פרחים. כן. אתר הברכות השלם היה מאפשר, בעולם אידאלי כמובן, לכלכלה הישראלית לפרוח ולשגשג. האם יש אנשים אחרים בעולם שמציגים חזון שהוא פורץ דרך  יותר מן החזון הזה? האם לא הגיעה השעה לממש את החזון הנפלא הזה?

​

ובכן, אני סבור שכן. ואני פועל במרץ רב להשלים אותו בשנה הקרובה.

​

חזון או לא חזון?