לאישה היקרה מכל, כעת, כשאת בריאה,
כולנו מביטים בהערצה ובפליאה
על הכוחות המחזקים שגרמו לך חיש לגבור,
על הנגיף הקטלני שהביא איתו מצבור
של דאגות וחששות מן העתיד הלא נודע,
ובכן, לפעמים צריך להתרכז ופשוט לומר תודה.
וכעת תוכלי לחזור במהירות אל השגרה,
ולהתמודד עם הבעיות האמיתיות, שצברת לך בפגרה.
האמת היא שהייתה לנו היום התלבטות, האם כדאי לכתוב לך דברי ברכה, או שתהיה זו שטות. האם אתה נחשב לספק חיצוני או עובד מן המניין, האם בתחום הברכות אתה תהיה אדיש, או שאתה לגמרי בעל עניין. האם תצא איתנו לגיב
אדמת המדבר מסרבת להיענות לעובדיה השמש עושה את שלה ללא רחמים המציאות בישימון אינה משנה את פניה יום רודף יום והיובש שולט בתלמים. אין משב אין רוח האויר מתעקש לא לזוע אין גשם אין אשד אין נחל אין מים שרק מ
דודה יקרה, אם היו מבקשים ממני לכתוב מכתב המלצה עליך, הייתי מצליח בקלות, כל רגע פנוי שלי היה מגויס לכך, עם מכתב מעורר התפעלות. אם היו מבקשים ממני להסביר עד כמה את אמא נהדרת וסבתא לא פחות, הייתי יודע לע