הנכם מזמנים למסבת חנכה, כך כתבה בשמחה הגננת,
חלק מן ההורים ודאי שמח, אחרים חפשו דוקא רובה עם כונת.
חובתי לידע אותך, כבוד הגננת, ברגש עמק ואישי,
היום הקדוש ליהודים הוא שבת, אבל להורים היום הוא ששי.
הנך מזמן להשתתף בשמחתי, כך כתב בהתרגשות החתן,
תברך מפי אלהים, כך אמרתי, אך בלב צין לו גם שם השטן.
בני חוגג בר מצוה, היתה זו כעת אחת העובדות במשרד,
ופתח תקוה רחוקה רק שעה ביום של רוחות, קרה וברד.
בקצה הזוית יכלתי לשמע את המכשיר הניד מצלצל,
היה זה חבר שנולדה לו ילדה, והוא ממש ממש מתנצל,
אך המסבה תתקים בלי שבועה ובלי נדר, ביום ראשון הקרוב,
זוהי כבר המכה הרביעית ברציפות, בעגה המקצועית קוראים לה ערב.
ומה יהיה ההמשך? ארבעים שנים במדבר?
ומלחמות עד בלי סוף, ושופטים ונביאים, ואז מלכים וגלות בנכר?
לבני ישראל תבונה אדירה ושורה של הרבה מאוד מעלות,
אך אין כל ספק שהנבונה ביותר היתה, במחילה, אשת לוט