עודכן: 25 באוג׳ 2021
אמא יקרה שלי, נכון שלימדת אותי שבכל דבר רע צריך לראות את הטוב?
ואם יכולנו, כבני אדם, לקחת רק קורטוב,
מן הזכרונות שיצרנו לעצמנו במהלך החיים עצמם,
משהו בתוכנו שמאז ומעולם היה עצור ונחסם,
היה נפתח שוב, ומחזיר אותנו אל הריחות,
של שעות ארוכות של בישולים שבראש מן הסתם נזנחות,
אל השגרה שעוטפת אותנו ומשכיחה רגעים חשובים,
ולא מותירה לנו פנאי וכוונה לכתוב לאותם אנשים אהובים.
כמוך.
האמת היא שהייתה לנו היום התלבטות, האם כדאי לכתוב לך דברי ברכה, או שתהיה זו שטות. האם אתה נחשב לספק חיצוני או עובד מן המניין, האם בתחום הברכות אתה תהיה אדיש, או שאתה לגמרי בעל עניין. האם תצא איתנו לגיב
אדמת המדבר מסרבת להיענות לעובדיה השמש עושה את שלה ללא רחמים המציאות בישימון אינה משנה את פניה יום רודף יום והיובש שולט בתלמים. אין משב אין רוח האויר מתעקש לא לזוע אין גשם אין אשד אין נחל אין מים שרק מ
דודה יקרה, אם היו מבקשים ממני לכתוב מכתב המלצה עליך, הייתי מצליח בקלות, כל רגע פנוי שלי היה מגויס לכך, עם מכתב מעורר התפעלות. אם היו מבקשים ממני להסביר עד כמה את אמא נהדרת וסבתא לא פחות, הייתי יודע לע