עינת היקרה, כאשר הלוז הצפוף לא מאפשר לך לשבת ולכתוב לאנשים חשובים בחייך ברכות,
אתה מבין שבכל הקשור לאיזון, הצלחת בחיים דווקא הרבה פחות.
כי מהי משמעות החיים, אם אין לך פנאי למה שחשוב?
ומהי משמעות החיים אם התופעה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב?
בחיים ישנן עיתות בהן צריך אדם לעצור,
להשליך את מה שלא משתלב היטב בחייו, ואת השאר לשמור ולנצור,
ולפעמים, כשאדם אינו מסוגל לעשות לבדו חישוב מחדש של המסלול והדרך,
הוא נדרש להתקשר מול אדם שעבר אותה כבר, כדי שיוסיף לו תובנות וגם ערך.
אז ייתכן שהמסלול המשותף שלנו היה קצר, אך הלכנו בו צעד אחר צעד,
ואני בהחלט גאה לומר שאחרי זמן מאוד קצר, עזרת לי להגיע ליעד.
אני מאחל לך שתחתמי עם הטבע (התרשמתי שאת אינך שומרת מסורת) על סוג מסוים של חוזה,
ובו תקבלי הגשמה, אושר ובריאות, כמובן, לא לפי סדר החשיבות הזה.