לתהל אחותי היקרה והקטנה,
אחרי ארבע עשרה שנים של המתנה,
אני יכולה כבר לומר בלי יותר מידי להתחשבן,
את חשובה לי מאוד למרות שאת לא מפסיקה לעצבן.
אני יודעת שהרבה פעמים את אומרת משהו ולא ממש מתכוונת,
כשאני מראה לך משהו חדש את בדרך כלל מתלוננת,
אבל אחר כך, לפעמים בשקט, אני יודעת שאת אומרת תודה בלב בפנים,
וגם יודעת שעד שתודי בזה יעברו עוד אלף שנים.
אם לא יקרה כאן משהו גדול או תתרחש תפנית,
את תישארי אותה ילדה עקשנית,
אבל לא אכפת לי כי כמה שתציקי יותר,
אני רק אגיד לך שעליך לא הייתי מוכנה לעולם לוותר.
Comments