ברכה לאמא בת 70

אמא היקרה, לכבוד יום ההולדת ה 70 שלך, הצטברו אצלנו במערכת כמה וכמה תלונות,

הן הגיעו ממקורות שונים והיו די מגוונות.

נכון, ביום הולדת מקובל לשזור מילים ופתגמים לברכות,

אבל אנחנו לא אנשים של מילים, ולגבי מעשים - אפילו פחות.

בכל מקרה, התלונה הראשונה לגביך הגיעה ממסעדות הקרובות לביתך,

טענו שם שלא רואים בכלל בשנים האחרונות חלק ניכר מבני משפחתך,

לא בערב שבת שגרתי, לא באירוע או מסיבה,

זה לא שמסעדות לא קיימות באיזור - אלא פשוט שעם האוכל שלך - אין כל סיבה.

התלונה השניה הגיעה מחנויות הצעצועים והבגדים בסביבה,

הן אמרו שתמיד ישמחו לקבל אותך בהמון המון אהבה,

אבל יש בעיה: לא ניתן לייצר זרם אספקה כל כך משמעותי באופן שוטף ויציב,

גם כשהלקוחות נקראים יונתן, עמית, יובל, רוני ואביב.

התלונה השלישית הגיעה מהיסטוריונים מוכשרים,

בעתיד לא תהיה כל אפשרות, לדעתם, לבצע שחזורים.

כשהעיצוב הפנימי של הבית משתנה כל כמה דקות ספורות,

ארכיאולוגים מקצועיים יהיו חייבים לקבל כאן תוכנית סדורה והנחיות ברורות.

וכך המשיכו להגיע אלינו לא מעט דוברים ונציגים,

הם הגיעו בימות חול, חופשים, ימי תענית וחגים.

הם סיפרו שבזמן שהסביבה הפרטית שלך נהנית מהחיים עצמם ומכירה תודה,

הם עצמם נשארים מאחור כמעט ובלי עבודה.

כן, על משהו אחד, אמא, נהיה חייבים להסכים,

חינכת אותנו, ילדיך, לעבודה קשה, כדי שלא נהפוך אזרחים מפונקים.

ילדים צריכים מגיל צעיר לדעת שלעיתים יקבלו תשובה שלילית.

ילדים אמורים להבין שמה שנדרש מהם לא שונה ממה שנדרש מהחברה הכללית.

ילדים חכמים מבינים שלא יעזור בכי, ושאין מקום לגחמות או קפריזה,

אלא אם כן אותם ילדים הם הנכדים של סבתא עליזה.