לאדם שלימד אותי עוד כשהייתי ילד צעיר כיצד לשחק פוקר,
למי שהסביר לי איך החלטות שרירותיות יכולות לשפר את מצבך, אבל גם לעלות ביוקר,
למי שהראה לי כיצד בסידור המתאים, קלפים נמוכים יכולים להיות שווים יותר,
למי שנתן לי להבין כי למרות שפוקר אינו חוקי, לא צפוי להופיע בכל בית שבו משחקים שוטר.
לאדם שציין בפני כי אלו אף פעם לא הקלפים שאתה מחזיק ביד,
אלא אלו שחושב שיש לך, זה שיושב מולך, או מימינך, או זה שליד,
לאבא שלימד אותי שבמשחק, כמו בחיים, אין כל הבדל בין הצבעים השונים,
ושפוקר ניתן לשחק בדרך אחת, אבל גם בעוד יותר משמונים.
למי שהקדיש את הזמן במידה רבה של הצלחה,
כדי להסביר לי שכל פרט ונתון שתאסוף על קלפים שנחשפו בדרך יוכל לעזור לך,
לאבא שלימד אותי שאפשר לשחק פוקר במשך שעות ארוכות ולהמתין לשעת כושר בסבלנות,
או פשוט ליהנות מן המשחק ולא לתפוס את החיים יותר מידי ברצינות.
רציתי לאחל מזל טוב לרגל כניסתך לשנתך השבעים,
אני דאגתי לכתוב לך ברכה, ואחותי שתחיה דאגה בסוף השבוע לאוכל טעים.
הפוקר מלמד אותנו שיעורים חשובים, אבל זה שכדאי להפנים הכי הכי,
הוא שהקלפים שיחולקו לך בסיבוב הבא, אף פעם לא מושפעים מזה הנוכחי.
לכן, אני מאחל לך עוד שנים ארוכות של אושר גדול, בריאות, וכמה שפחות טענות ומענות,
ומזכיר לך להביט לאחור רק אם אתה עובר במקרה ליד אלבום מהודר של תמונות.