בכביש המהיר של החיים,
כל אחד נדרש לבחור לעצמו נתיב,
יש כאלו שאכן מבצעים את הבחירה,
ויש כאלו שמקבלים אותה כתכתיב.
אחדים בוחרים בנתיב הימני,
אחרים בוחרים בנתיב בתשלום,
יש כאלו שמשלבים מספר נתיבים בנסיעה אחת,
ויש כאלו שלא בוחרים כלום.
יש אנשים שכל תכליתם היא להגיע רחוק,
אחרים מעדיפים לעבור את הדרך בבטחה,
חלקם יעשו את הדרך לבד
ואחרים בליווי משפחה.
נהגים מסוימים יעדיפו גיר אוטומטי,
אחרים דווקא גיר ידני,
יהיו כאלו שיהנו מנוף מדברי,
ואחרים יחשבו שהוא סתם פשטני.
ובדרך כלל מגיעה העת,
בשלב הזה של כתיבה הברכה,
שבו נדרש הכותב לשלב קלישאה,
ולרוב הוא אינו מקבל הנחה.
זאת יכולה להיות מטאפורה,
על שילוב דרך השכל עם דרך הלב,
או בדיחה על כך שהזדקנת מעט,
כמובן בהלצה כדי שלא תעלב.
כותבי ברכות מקצועיים,
ירגישו תחושת החמצה,
אם לא יכתבו כי כלל לא חשוב היעד של הדרך,
אלא מי איתך בדרך הזאת נמצא.
אבל אני, אבא יקר,
כתבתי כבר למעלה מאלף ברכות,
וייתכן שזה בהחלט מרגש להתחכם מעט,
אבל אותי זה מרגש כבר הרבה פחות.
ולכן, כל מה שאני מבקש היום,
הוא שכל אחד מאיתנו ייקח כאן חלק:
אתה תדאג להמשיך בנסיעה,
ואני לפני כשלושה חודשים דאגתי למלא לך דלק.
Commentaires