ברכה מרגשת ומיוחדת לאישה בת 50

יפעת היקרה, בחיים מתרגשים עלינו אירועים גדולים ורגעים קטנים,

ואולי המשמעותי שבהם הוא ציון יובל שנים.

ובמלאות לך חמישים, יש לך הזכות לעצור,

להתרגש ממה שעברת עד כה, ואת הרגעים המיוחדים לנצור.

יחד עם עמית ויובל את מנהלת פרויקטים לא רק כעיסוק, אלא גם בבית פנימה,

את חברה, מלווה, תומכת וקשובה, ובמשרה מלאה כמובן אמא.

ולכן, לכבוד יום הולדתך המשמעותי והחשוב השנה, הכנתי רשימה,

שתסייע לכל מי שאינו מכיר אותך לדעת לא רק לכבוד מי, אלא בגלל מה.

הזיכרון הראשון שיש לי ממך, היה קשור במזרנים ששטו בבית בתוך נהר אמיתי,

כל זאת בגלל הצפה שגרם צינור מים במערכת חימום תת רצפתי.

אני זוכרת גם כיצד נאלצת לישון עם אחותך באותו החדר,

כאשר לא הפסקתן לריב ולא שמרתן על שלווה ועל סדר.

הנסיעות לבית הספר מן הגבעה הצרפתית, דרך העיר העתיקה, היו לחובה,

בייגלה חם, שהפך כל נסיעה כזאת למשתלמת ואת נקודת היעד הרבה יותר קרובה.

בדרך לבית הספר התרחש אירוע מכונן לא פחות,

את ודאי זוכרת כיצד עקפתן את הרמזור האדום דרך תחנת הדלק, את והאחות.

מרוב שאהבת לשיר, כל פיסת שטח הפכה לבמה,

ופחות חשוב אם היית באותו זמן באויר, בים או אולי על האדמה.

אהבת את המעיל הכחול נורא, איתו נסעת גם לחרמון,

טיפסת, כשאת יחפה, על המשקופים של דלת הבית המון.

פעם השתוללת באמבטיה, ואריח חרסינה נשבר,

היד נזקקה לתפרים כי בחתך עמוק היה מדובר.

פעם הכנת עם אחיך הצעיר סופגניות, אותן השארתם להתפחה,

וכשחזרתם מן הפארק גיליתם שהתהליך עבר יותר מידי בהצלחה.

וכשהוא היה חוזר מבית הספר השאלה לא הייתה האם,

תמיד היית מקבלת אותו כשאת מכינה אוכל, ובפרט בורגול, טעים.

פעם קנית דיסק של מלך האריות לאחיך הצעיר, אחרי שצפיתם בסרט,

ועד היום הוא רואה בך על כך אחות לתפארת.

במהלך סיום קורס הקצינות שלך עם הכומתה הסגולה,

אחיך על הריצפה תרמילים רבים של כדורים גילה,

הבטחת לו אז שהמשאית עם המדליות בדרך,

הוא ממתין למשאית הזאת מאז ועד היום בערך…

את זוכרת את הפזו 104 של המשפחה? היה זה מתבקש,

שאבא יצא לכבות אותו כשהתחיל לעלות משום מה באש…

ולפני שהרכב נשרף, את זאת שהבהרת לאחיך שאם יבואו ימים,

שבהם נורת הדלק תדלק, ישארו לו עוד 10 קילומטרים שלמים.

יש עוד לא מעט חוויות, שצרובות בזיכרון,

גיל חמישים במקרה הזה הוא לכל הדעות יתרון,

אפשר להתרפק על העבר, ועדיין לתכנן קדימה,

אפשר ליצור קשים חברתיים, או להסתפק באלו הקיימים פנימה.

אני מאחלת לך, אושר ובריאות, שמחה והגשמה,

עיתות שלום ושקט, נקיות ממלחמה,

שקט פנימי ויכולת למצות את מה שנותר,

והבנה, שגם לדאוג לעצמך לזמן שהוא רק שלך, בהחלט מותר.