בכיתה ו״ו כמעט הוגש נגדי כתב אישום,
כשקראתי בטעות ״המורה לציור״, במקום ״המורה לרישום״.
המורה הלכה בוכיה במשך מספר שבועות,
ואני מצאתי עצמי עם אותן הסוגיות הקבועות:
האם אני באמת אדיש לסביבה בצורה חמורה ומוגזמת,
או שמא המורה הייתה זו שצריכה לעצור כשהיא בקושי נושמת.
לימים הבנתי שרישום הוא ציור אך עם צבע אחיד,
והרגע שבו האסימון נפל הפך למרגש אך מפחיד.
את רוב הבעיות בעולם יוצרת לא הפלגנות,
אלא אותם אנשים נדירים שתופסים את החיים ברצינות.