לתהל אחותי היקרה והקטנה, אחרי ארבע עשרה שנים של המתנה, אני יכולה כבר לומר בלי יותר מידי להתחשבן, את חשובה לי מאוד למרות שאת לא מפסיקה לעצבן. אני יודעת שהרבה פעמים את אומרת משהו ולא ממש מתכוונת, כשאני
היום אנחנו מציינים כולנו, את יום הולדתו של אדם פשוט, שהתנגד בכל תוקף בכיתה ח', להקמת ועד כיתה ובמקביל גם להקמה של ועדת קישוט. הטיעון המרכזי של אותו ילד בן 14, אם ניזכר שוב בעבר, היה שועד כיתה, כל שכן
לאגם, החברה המהממת שלי, שיודעת עלי כמעט כל דבר, למי שנהיה חברות בעתיד, ולמי שהייתה שם בשבילי גם בעבר, לחברה החכמה, היפה והמצחיקה, שכמוני לסיום התקופה הקצת מבאסת הזאת ממש מחכה, לילדה נערה המדהימה, שתמי