ברכה לאבא שפורש

כשאבא שלנו הודיע שיפרוש לגמלאות כבר השנה,

ושהתמונות מהטיול הבא ממש קרובות,

הבנו שהגיע הזמן,

וזה קורה במשפחות הכי טובות.

כשאבא שלנו הודיע לנו שהוא עוזב את הבנק,

נזכרנו איך פעמים רבות בעבר,

הוא סיפר שבתור חייל היה נוהג בטנק,

וכמו בחיים עצמם, גם שם לא ראה דבר.

כשאבא שלנו הודיע לנו שהוא פורש,

לא יכולנו שלא להיזכר,

איך היה קם לפנות בוקר לחלק לחמניות ולהשלים הכנסה,

כמו מנהיג שהיינו רוצים שיבחר.

כשאבא שלנו ידע שהוא עוזב, הבנו שלעקוב אחר תפיסת העולם שלו כדאי, את רוב הבעיות בעולם יוצרים לא השרלטנים, אלא אלו שתופסים את המציאות ברצינות רבה מידי.

כשאבא שלנו מסר לנו מה החליט לבסוף,

הוא היה נרגש קשות.

מסתבר שגם לציניקן חילוני, שאינו בוכה לעולם,

יש לפעמים רגשות.

וגם מילה טובה עלינו יש, כשאבא עוד התלבט,

אנחנו אלה שעודדנו אותו להמשיך,

כי עדיף לצאת החוצה באור יום,

ולא, חלילה, כשמחשיך.