לחברה היקרה שלנו, בעלת קול הפעמונים, עוברים להם הימים, חולפות להן השנים, אבל קולך נותר צלול, ונדמה שגם הראש, אז למה אנחנו נאלצים לחזור וגם לדרוש, שתנעימי את זמננו עם בית או פזמון, תדעי שכולנו כאן אוהבים אותך המון. נצלי את החיים והתמידי בשירה, תדאגי שהצלילים שאת לנו משאירה, הם צלילים שהלב שלנו תמיד יוכל לשמור, למזלנו לא בחרת אף פעם לגדל חמור.
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולהאמת היא שהייתה לנו היום התלבטות, האם כדאי לכתוב לך דברי ברכה, או שתהיה זו שטות. האם אתה נחשב לספק חיצוני או עובד מן המניין, האם בתחום הברכות אתה תהיה אדיש, או שאתה לגמרי בעל עניין. האם תצא איתנו לגיב
500
אדמת המדבר מסרבת להיענות לעובדיה השמש עושה את שלה ללא רחמים המציאות בישימון אינה משנה את פניה יום רודף יום והיובש שולט בתלמים. אין משב אין רוח האויר מתעקש לא לזוע אין גשם אין אשד אין נחל אין מים שרק מ
930
דודה יקרה, אם היו מבקשים ממני לכתוב מכתב המלצה עליך, הייתי מצליח בקלות, כל רגע פנוי שלי היה מגויס לכך, עם מכתב מעורר התפעלות. אם היו מבקשים ממני להסביר עד כמה את אמא נהדרת וסבתא לא פחות, הייתי יודע לע
1170