לחברה היקרה שלנו, בעלת קול הפעמונים, עוברים להם הימים, חולפות להן השנים, אבל קולך נותר צלול, ונדמה שגם הראש, אז למה אנחנו נאלצים לחזור וגם לדרוש, שתנעימי את זמננו עם בית או פזמון, תדעי שכולנו כאן אוהבים אותך המון. נצלי את החיים והתמידי בשירה, תדאגי שהצלילים שאת לנו משאירה, הם צלילים שהלב שלנו תמיד יוכל לשמור, למזלנו לא בחרת אף פעם לגדל חמור.
חיפוש
פוסטים אחרונים
הצג הכולהיום אנחנו מאחלים יום הולדת שמח לאיש, שמעולם לא חצה באור אדום את הכביש, למי ששומר על ארשת פנים מאוד רצינית, למי שמשלב גם בחייו האישיים תחביבים בתחום של ביקורת פנימית. הוא קיבל במבחני ההסמכה לביקורת את
יש עת לכחול, יש עת לשחור, ובכלל לא משנה הגוון, הבעיה האמיתית תתחיל, כמובן, כאשר הצבע יהפוך ללבן. היום אנחנו מציינים יום שלם שעבר מאז יום ההולדת של מי שבטעות סבר, שנזכור את האירוע החשוב, משום שהכל כאן
יודעים היום כל אישה ואיש, כל בן ובת, כי מי שטורח בערב, בהחלט אוכל בשבת. אולם במקביל יודעים גם כל איש צדיק או נוכל, כי מה שחשוב יותר בפועל הוא מה בעצם אתה יושב ואוכל. נאחל לך כאן כולנו, בהרבה מאוד אהבה