לאמא היקרה שלי שתמיד מאוד דואגת,
האם זה בסדר שאת לפעמים מוצגת,
כמי שלא רוצה לסמוך על ביתה האהובה,
כמי שלא בוחרת להקשיב לאף תשובה?
את מכינה לבד את השולחן ואת לא צריכה עזרה,
האוכל כבר כמעט מוכן, ואין לי שום ברירה,
אני חייבת לטעום מן הסיר עם הירקות,
ותעזרי לי אחר כך לשטוף ולנקות,
אמא, תרגעי, הדירה הזאת דירה של חדר,
בעצם, את יותר מודאגת כשאני אומרת שהכל בסדר.