נתנאל ילד יקר שלי, אתה יודע, לפעמים,
אני נזכרת ברגעים שזכיתי בך, היית אז גוזל רך ותמים,
אני לא אשכח לך את העובדה, שמהיום שיצאת מהבטן שלי נלחמת כמו לביא,
וכל מי שהיה לצידי הכין אותי לכך שיתכן כי לא תצלח את המלחמה ותבריא.
אבל אתה, ילד מקסים שלי, הצלחת כנגד כל הסיכויים,
והכנסת לא מעט אושר לחיים שלי, והפכת אותם לשפויים.
גם אם אתה לא לגמרי מודע לכך, עברנו בדרך הרבה תלאות,
אבל אתה הצלחת בכל שלב שאליו הגעת לחולל ניסים ונפלאות.
בזכותך, ילד יקר שלי, אספתי את עצמי והחלטתי לא לוותר,
גם כשידענו רגעים מרגשים ומשמחים וגם כשידענו רגעים קשים יותר.
והנה פתאום, כאילו בלי ששמתי לב, הפכת לבן 28 שנים,
ואני, שהייתי לצידך בכל הרגעים הקטנים,
הבנתי עד כמה אתה מסב לי אושר בכל יום שעובר,
ואתה עבורי בן, וגורל, והסיבה והתכלית, וכמובן לא פחות חבר.
מה אני מאחלת לך מכאן, נתאל, ילד אהוב ויקר?
שתדבק בכל מה שעושה לך טוב ושתיפתח גם למה שאיננו מוכר.
שתגדל ותשיג בכל יום דבר מה חדש,
שתלמד מה בחיים האלו סתמי ומה לכל הדעות מקודש,
שתזכור שלכל אחד מגיעה ההזדמנות לעיתים לשוב ולהתרגש,
ושתבטיח לי שגם כשאהיה זקנה לא נפסיק, ולא משנה מה יקרה, להיפגש.