היום נציין יום הולדת לאיש יקר ונבון,
כשאנו אוחזים בידינו סופגניה, לביבה, חנוכיה וסביבון.
יום ההולדת של האיש היקר שלנו מתקיים בסמוך לחג האורים,
חג של אוכל ספוג בשמן וגם כמה וכמה סיפורים.
לפני אלפיים מאה שמונים ושבע שנים,
הצליחו המכבים לרגש אותנו בכמה רגעים קסומים וקטנים.
באמצעות פך שמן קטן, כשמדינה שלמה מחכה.
בית המקדש הואר ברציפות שמונה ימים ללא הפסקה
ההתרגשות הייתה אז עצומה, ההמון הריע בכיכר,
על פי תחשיב התאריכים ייתכן שירד אז גשם, אבל לא היה מאוד קר.
מאז חלפו השנים, ועם ישראל נשאר איתן ויציב,
חלקו עוסק בשבטים ואג׳ייל, וחלקו ביעילות ותקציב.
והיום, אתה הוא זה שמאיר את היום שלנו באמצעות דוחות ביקורת,
שלעיתים נדמים לאסופת ממצאים ספונטנית, ולעיתים דווקא לסיפורת.
אתה עוסק בניהול פרויקטים שמתקיימים בהם שיקולים מגוונים ורבים,
בדיוק כמו הגיבורים ההם מתקופת המכבים.
אנחנו מאחלים לך שהנס הפרטי שלך,
יהיה שביתך יהיה מואר עבור כל בני המשפחה.
ושבכל פעם שלא תצליח לקדם דוח ביקורת, באופן עקבי ויומיומי,
תשאל מה יהודה המכבי היה עושה היום במקומי.
הפתרון, כך עולה מדוחות הביקורת שלך, הוא להקים שבט מלוכד,
ופחות להתמקד בכמות השמן שנמצאת בפך או בכד.
וגם המטרה - אני מאחל לך שתלמד מן המסורת והסיפורים,
שפחות חשוב לדאוג שהאור יהיה דלוק, והרבה יותר חשוב את מה אנחנו בעצם מאירים.